<h1>תניא רבתי סימן ל"ח</h1>
<h2>דף כט.</h2>
לעולם קורין פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חדש אדר הסמוך לניסן. או בשבת שחל בו ראש חדש אדר. ופרשת זכור בשבת שלפני פורים. ופרשת פרה ופרשת החדש קודם ראש חדש ניסן. או בשבת שחל בו ראש חדש ניסן.
ומפסיקין לראשי חדשים. ולחנוכה. ופורים. ולתענית. וליום הכפורים. ואין חוזרין אלא לסדר פרשיות. כיצד במנחה ביום טוב שחל להיות בשבת. וכן שני וחמישי שמראש השנה ועד סכות. אין חוזרין בסדר ימים טובים. וכן במנחה ביום שחל להיות בשבת קורין וזאת הברכה. וכן לפני הפסח וכן לפני עצרת וכן לפני ראש השנה. קורין סדר פרשיות. לעולם ראש חדש אדר הסמוך לניסן הוא ערב פסח. ושני של פסח הוא עצרת. ועצרת הוא ערב ראש השנה. לעולם לא יבוא יום הפסח. לא בשני בשבת. ולא ברביעי בשבת ולא בששי, (וסימן לא בד"ו פסח) ולא גה"ז עצרת. ולא אד"ו ראש השנה וסוכה לעולם. ולא אג"ו יום הכפורים. ולא זב"ד פורים. ויום שבא חנוכה הוא עצרת (וסימן כי נר מצוה ותורה אור). ולעולם יום שיבוא פסח. הוא ט' באב. (והסימן השביעני במרורים הרוני לענה) א"ת ב"ש ג"ר. יום הכפורים חל ביום ראש חדש שבט. ובעיבור ביום ראש חדש אדר הראשון. חג הסכות בראש השנה. יום הושענא בחג שבועות. יום חנוכה ביום ערבה, אם אין מרחשון שלם. ואם מרחשון שלם ביום ראש השנה.
<h2>דף ל.</h2>
וזה סדר קריאותיהן והפטרותיהן פרשת שקלים. כי תשא. הפטרה במלכים (ב' כ"ב) בן שבע שנים יהואש במלכו. פרשת זכור. בסוף פרשת כי תצא למלחמה. זכור את אשר עשה לך עמלק. הפטרה בשמואל (א' ט"ו) פקדתי. פרשת פרה, פרה אדומה תמימה. הפטרה ביחזקאל (ל"ו) בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם. פרשת החדש. החדש הזה לכם ראש חדשים. הפטרה ביחזקאל (מ"ה) כה אמר ה' בראשון באחד לחדש.
<h2>דף ל:</h2>
וזהו סדר קריאתן והפסקותיהן. חל ראש חדש אדר הסמוך לניסן ביום ז'. קורין פרשת שקלים בו ביום. ולשבת שניה שהוא ח' באדר. קורין זכור. ופורים יהיה נקבע לשבוע הבא יום ו' י"ד באדר. ולמחרת שהוא ט"ו באדר מפסיקין. ולשבת שלישית שהוא כ"ב באדר קורין פרה. ולשבת רביעית שהוא כ"ט באדר קורין החדש. וראש חדש ניסן יהיה נקבע למחר יום א'. וסימן זט"ו. חל ראש חדש אדר להיות ביום ב' מקדימים וקורין פרשת שקלים בשבת שלפניו. ולשבת שניה שהוא ו' באדר מפסיקין. ולשבת שלישית שהוא י"ג באדר קורין זכור. ופורים יהיה נקבע למחר יום א'. ולשבת רביעית שהוא כ' באדר קורין פרה. ולשבת חמישית שהוא כ"ז באדר קורין החדש. וראש חדש ניסן יהיה נקבע לשבוע הבא יום ג'. וסימן ב"ו. חל ראש חדש אדר ביום ד' מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שלפניו. ולשבת שניה שהוא ד' באדר מפסיקין. ולשבת שלישית שהוא י"א באדר קורין זכור. ופורים יהיה נקבע לשבוע הבא יום ג'. ולשבת רביעית שהוא י"ח באדר קורין פרה. ולשבת חמישית שהוא כ"ה באדר קורין החדש. וראש חדש ניסן יהיה נקבע לשבוע הבא יום ה'. וסימן ד"ד. חל ר"ח אדר ביום ו' מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שלפניו. ולמחר בשבת שניה. שהוא ב' באדר מפסיקין. ולשבת שלישית שהוא ט' באדר קורין זכור. ופורים יהיה נקבע לשבוע הבא ביום ה'. ולשבת רביעית שהוא י"ו באדר מפסיקין פעם שניה, ולשבת חמישית שהיא כ"ג באדר קורין פרה. ולשבת שישית קורין החדש. ובו ביום יהיה נקבע ר"ח ניסן. וסימן ובי"ו.
ויש שנותנין בפרשיות ובהפסקות שלהן סימן אחר. ב"ד כהלכה. ב"ו ככוסות. ב"ד שאם חל ראש חדש אדר בשני בשבת או ברביעי. עושין כהלכה. וזו היא הלכה ששנינו ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים בו ביום. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה זכור. בשלישית פרה אדומה. ברביעית החדש. בחמישית חוזרין לכסדרן. לסדר מי. לסדר ההפטרות. ומאי שניה שניה להפסקה. ב"ו בערב שבת ככוסות של פסח. שבזמן שחל ראש חדש אדר להיות בערב שבת מפסיקין שתי פעמים. שבשבת שעברה קורין פרשת שקלים ומפסיקין לשבת הבאה. בששה עשר באדר עוד מפסיקין. וברביעי פרה. ובחמישי החדש. ככוסות של פסח. שבין ראשון לשני מפסיק ושותה כמו רוצה. ובין שני לשלישי מפסיק ואוכל ושותה. אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה. אף כאן בין כי תשא לזכור מפסיק, בין זכור לפרה מפסיק. בין פרה להחדש אינו מפסיק. ולמה קורין פרשת שקלים בראש חדש אדר. שזמן שקלים באחד באדר כדתנן [שקלים ב' ע"א] באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. אבל בזמן הזה אין נוהגין שקלים. שבזמן הזה אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין. ואם הקדיש והעריך והחרים. בהמה תעקר. כוסות וכלים ירקבו. כלי מתכות יוליכם לים המלח. ואלו שנוהגין אינן כשקלים אלא כמתנות לאביונים. ולמה קורין בשלישית פרה. כדתנן שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. וטמא מת אין עושה פסח עד שיתחטא ויטהר ויעשה פסח בטהרה. ברביעית החדש, מענינו של יום הוא.
<h2>דף לא:</h2>
לעולם קורין פרשת צו קודם הפסח. ופרשת וידבר תחילת הספר קודם עצרת. וצום תשעה באב קודם ואתחנן. ופרשת אתם נצבים קודם ראש השנה. וזהו סימנם. פקד ופסח. מנו ועצרו. צומות וצלו. קומו ותקעו. עזרא תקן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת. ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא כדי שתכלה שנה וקללותיה. שאף עצרת. ראש השנה לאילן. שכך שנינו בעצרת על פירות האילן. והקורא קללות שבתורת כהנים. אינו מפסיק. שכך שנינו אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן. מאי טעמא לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. אלא היאך יעשה, כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם. ומסיים בפסוק שלאחריהן. ואמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים. אבל שבמשנה תורה פוסק. מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות. ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.
